הכנו במיוחד עבורך מאמרים במגוון רחב של נושאים מעניינים וחשובים מהעולם שלנו.

אם משהו לא מובן או שנשארו לך שאלות- אנחנו במרחק שיחת טלפון אחת.

הבלוג שלנו - תוכן, מידע ומאמרים

הקשר בין התקפי לב לנגיף הקורונה


לאחר שחלפו למעלה משנתיים מתחילת התפרצות מגפת הקורונה בישראל .

נעשתה למידה מקיפה כיצד מתנהג הנגיף ומה הן השפעותיו הקצרות וארוכות הטווח גובשה אט אט גובשה הבנה שהוא גורם לפגיעה בריאות ולתגובה חיסונית סוערת בחלק מהחולים עם נזק רב-מערכתי. יחד עם זאת, נפוצו דעות שונות ולעתים שגויות על מעורבות הלב בהקשר של וירוס הקורונה ועל הקשר למחלה זו, להחלמה ממנה ולחיסון.

וירוס הקורונה איננו היחיד בעל השפעות ארוכות טווח ועם סיכום בפגיעה באיברי מטרה ראו נגיפים רבים גורמים נזקים שמתגלים שנים, ואפילו עשרות שנים, אחרי שהמחלה עצמה כבר עברה. למשל נגיף החצבת עלול לחולל דלקת חמורה במוח (SSPE) שנים אחרי ההדבקה, חולי אבעבועות רוח עלולים לסבול בבגרותם מהתפרצויות של שלבקת חוגרת, נגיף הפפילומה (HPV) עלול לחולל סרטן צוואר הרחם, ותופעות מאוחרות אחרות נצפו אצל חולי דלקת כבד נגיפית מסוג B ו-C, נגיף HIV ונגיף אפשטיין-בר. לכן קיים החשש שגם נגיף הקורונה הנוכחי עלול לחולל נזקים ארוכי טווח. כבר בשנה הראשונה למגפה התעורר חשש מפני פגיעות מתמשכות בלב אצל חולי קורונה.


מחקר בנושא

מחקר חדש, שעקב אחר בריאותם של 150 אלף מחלימים במשך שנה, מצא שהחשש אמיתי, ושהמחלה העלתה את הסיכוי שיסבלו מכמה סוגים של מחלות לב.

המסקנה חולי קורונה נמצאו עם סיכון מוגבר לבעיות קרדיולוגיות

מחקרם של זיאד אל-עלי (Al-Aly) וקבוצת המחקר שלו מבית החולים לחיילים משוחררים ומאוניברסיטת וושינגטון שבארצות הברית פורסם בכתב העת Nature Medicine. לחוקרים הייתה גישה לנתונים בריאותיים של חיילים משוחררים ששירתו בעבר בכוחות הצבאיים של ארצות הברית, וכך יכלו לאסוף מידע על כ-150 אלף מחלימי קורונה מגיל 40 עד 80 שחלו בקורונה עד ינואר 2021, כלומר לפני תחילת מתן החיסונים. לאחר מכן עקבו אחרי בריאותם במשך שנה אחרי שהחלימו. לביקורת אספו נתונים על כ-5.6 מיליון חיילים ותיקים שלא חלו בקורונה וכן נתונים משנת 2018, כלומר לפני תחילת המגפה, על כ-5.8 מיליון חיילים ותיקים. מבין מחלימי הקורונה, כ-130 אלף חלו במחלה קלה, כ-17 אלף אושפזו וכ-5,000 נזקקו לאשפוז במחלקות טיפול נמרץ.

החוקרים מצאו אצל מחלימי הקורונה עלייה של פי 3-1.5 בסיכון להתפתחות של מגוון רחב של בעיות, ובכלל זה התקפי לב ושבץ, הפרעות בקצב הלב, דלקות לב, היצרות עורקי הלב, אוטם שריר הלב, דום לב והלם לבבי, תסחיף ריאתי ופקקת (תרומבוזה). הסיכון לדלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) היה גבוה אצלם פי חמישה לעומת מי שלא חלו בקורונה.

מכיוון שחיסוני ה-mRNA לקורונה גורמים במקרים נדירים מאוד למיוקרדיטיס, החוקרים בחנו את הסיכון לחלות בדלקת שריר הלב אצל מחוסנים בקבוצת הביקורת ובקבוצת המחלימים והשוו אותו למחלימים שלא התחסנו ולקבוצת הטרום-קורונה. בכל המקרים נמצא שהסיכון שנשקף למחלימי קורונה לחלות במיוקרדיטיס היה גבוה יותר.

כמו כן נצפתה עלייה של פי 1.5 בסיכון לתמותה ממחלת לב כלשהי. כשמסתכלים במספרי החולים מוצאים שהתחלואה המוגברת אצל מחלימי קורונה העלתה את מספר חולי הלב ב-10-1 חולים על כל אלף אנשים, כלומר עליה של עשירית האחוז עד אחוז שלם בשכיחות של כל אחת מהבעיות הלבביות שנבדקו. החוקרים בדקו גם את סך המקרים של אוטם שריר הלב, שבץ ותמותה וראו עלייה בכלל מקרים אלה של כ-2.5 אחוזים.

החוקרים מצאו שהסיכון המוגבר להתפתחות של מחלות לב אצל מחלימי קורונה אינו קשור לגיל, מין, מוצא, עודף משקל, עישון וגורמי סיכון אחרים שמזוהים עם מחלות לב, כמו סוכרת, יתר לחץ דם, מחלת כליות ועוד. העלייה בסיכון למחלות לב אצל נשים הייתה נמוכה מעט לעומת גברים – אך עדיין משמעותית.

עוד נמצא שגם חומרת המחלה קשורה לסיכון לחלות בעקבותיה במחלות לב, כך שחולי קורונה קשים היו פגיעים להן הרבה יותר מאחרים. החוקרים מצאו שהסיכון להתפתחות מחלת לב אחרי ההחלמה מקורונה היה גבוה פי 50-3 אצל חולים שאושפזו במחלקות טיפול נמרץ ופי 10-3 אצל חולים שנזקקו לאשפוז רגיל. לעומת זאת, אצל מי שחלו באופן קל בלבד לא נמצאה עלייה בשכיחות של היצרות עורקי הלב, אוטם שריר הלב, דום לב והלם לבבי. עם זאת, הסיכון לחלות בשאר מחלות הלב שנבדקו היה גבוה גם אצלם פי 2 לעומת מי שלא חלו כלל, והסיכון למיוקרדיטיס היה גבוה פי 3.

כדי לוודא שהממצאים ייחודיים למחלות לב בדקו החוקרים אם מחלימי קורונה נוטים יותר מאחרים לפתח מחלות אחרות. לשם כך בחנו כמה סוגי מחלות, ובהן תסמונת איש הזאב (היפרטריכוזיס), שהיא מחלה תורשתית, קרע בעור התוף, אנמיה חרמשית וכמה סוגים של סרטן. בכולן לא נמצאה עלייה במהלך השנה שאחרי ההחלמה. מכאן עולה שאין כנראה עלייה כללית בפגיעות למחלות בעקבות ההדבקה בקורונה.

מחקר נוסף מבית החולים הציבורי אסותא אשדוד מצאו את אחד מהמנגנונים הקשורים לפגיעה לבבית ולקרישי דם שפוגעים בחולי הקורונה. ממחקר שנעשה בבית החולים באשדוד עולה שאצל חולי קורונה שמצבם הוגר קשה או בנוני , הופיע שינוי בהרכב טסיות הדם, וההערכה היא שהשינוי הוא אחד מהגורמים שמובילים לסיכון למחלות כלי דם והתקפי לב בקרב החולים במחלה.

בעקבות גילויים אלה, הסיקו החוקרים כי ייתכן שטיפול רגיל במדללי דם יכול להוביל לשיפור במצבם של חולים אלה.


בכמה מחקרים נמצא כי חולים עם קורונה נמצאים בסיכון גבוה משמעותית, פי 4-3, להתקפי לב ולאירועים מוחיים, בייחוד בשבוע-שבועיים הראשונים של המחלה. נוסף על כך ידוע שחולי הקורונה נוטים לסיבוכים של קרישי דם כמו אירועים מוחיים, תסחיף ריאות או פקקת ורידים.

בבדיקת הרכב טסיות הדם, שנערכה בקרב 150 חולים מאושפזים במצבים בינוני וקשה, נמצא שלחולים אלו יש רמות גבוהות במיוחד של סוג טסיות שנקראות "טסיות צעירות" שידועות כגורמות לקרישי דם. בעוד שאצל אדם בריא 3%-2% מטסיות הדם הן "צעירות", אצל אדם שעבר התקף לב שיעורן 5%-4%, ואילו אצל חולי הקורונה נמצאו רמות של 7%-6%, כאשר לא מדובר בחולים שעברו התקף לב. במחקר משלים אף נמצא, כי ככל שהקורונה היתה בדרגה חמורה יותר, כמות הטסיות הצעירות היתה גבוהה הרבה יותר.

סוגיה נוספת שעולה חדשות לבקרים היא סוגיית הקשר בין החיסון לקורונה לבין בעיות קרדיאליות

השפעת החיסון לקורונה על הלב: לא הוכחה פגיעה מובהקת

החשש לתגובה חיסונית מזיקה ללב הועלה בארץ בעקבות מקרה של גבר צעיר שככל הנראה חלה בקורונה מבלי שידע ואושפז עם דלקת בלב לאחר החיסון. בהמשך תוארו עוד מספר מקרים בארץ של דלקת שריר או קרום הלב בסמיכות זמנים לאחר החיסון. יחד עם זאת, הרושם שמתקבל במערכי הלב בישראל הוא שדווקא השנה ולמרות מיליוני מחוסנים - יש פחות דלקות בלב מבכל שנה, וזאת עקב הירידה במספר הדלקות הוויראליות (כולל השפעת החורפית) עקב השימוש הנרחב במסכות והריחוק החברתי.

בישראל נוקטים אמנם גישה זהירה ואוספים מידע ממוקד בנידון, אך לאחר מבצע חיסונים כה נרחב נראה כי החיסון הינו בטוח, והקשר לפגיעה לבבית ממנו טרם הוכח כמובהק.


פוליסת מחלות קשות היא הדרך הטובה היותר להגן עלייך ועל בני משפחתך ,פוליסה זו תעניק לך בקרות מקרה ביטוח פיצוי כספי אשר יאפשר לך להתרכז בהחלמה ואף לקבל את הטיפול הרפואי הטוב ביותר.